היתרונות של בנייה טרומית
בנייה טרומית פירושה הכנה של קורות בטון ופלטות בטון מסוגים שונים מחוץ לאתר הבנייה, בתנאי מעבדה ובבקרה גבוהה – והרכבה שלהן באתר הבנייה. השיטה מועדפת על מהנדסים ואדריכלים משום שהיא מאפשרת גמישות ודיוק בהתאמה לדרישותיהם, וגם על הקבלנים – בזכות החיסכון בזמן הבנייה וכתוצאה מכך גם בעלויות.
הסטיגמה הלא מוצדקת של הבנייה הטרומית
המונח "בנייה טרומית" סובל בישראל מסטיגמה שלילית, לא מעט בזכות ההיסטוריה המקומית: כדי לשכן את העליות הגדולות שהגיעו לארץ בעשורים הראשונים של המדינה, נבנו שיכונים שלמים בעיירות הפיתוח בשיטה זו. גם מרכזי קליטה בשנים מאוחרות יותר הוקמו באמצעות אתרי קרוואנים, המוגדרים כבנייה טרומית. בשנים האחרונות נבנה היישוב ניצן לטובת מפוני גוש קטיף במסגרת תוכנית ההתנתקות מבתים ניידים "טרומיים".
אלא שהשיטות הטרומיות שזכורות לרעה בקרב הציבור הישראלי אינן אותן שיטות הנהוגות היום. אם פעם שימשה הבנייה הטרומית לבניית שיכונים, היום היא משמשת לבניית מגדלי יוקרה. השיטות החדשניות מוכרות בעולם היטב, מבוססות על טכנולוגיה חדשנית וירוקה ויש להן יתרונות גדולים גם בתחום הדיוק והבטיחות. יותר מכך, בתחילת 2017 אישרה גם ממשלת ישראל תוכנית כוללת לתיעוש הבנייה בארץ.
היתרונות של בנייה טרומית
עפ"י מסמך מסכם של המשרד לשיכון ובינוי משנת 2016 – "תוכנית לתיעוש ענף הבנייה בישראל", תהליך הבנייה הקונבנציונלית כרוך בבזבוז תשומות: שעות עבודה של עובדים הממתינים לציוד וחומרים או מידע, עבודה חוזרת לתיקון עבודה פגומה, הריסה ובנייה מחדש עקב שינויים בהחלטות או שימוש בתוכניות מוטעות, עיכוב בסיום עבודתם של צוותים קודמים ועוד. מחקר של המכון לחקר הבנייה בטכניון אף מצא כי לבניית מ"ר בבנייה קונבנציונלית נדרשות כ-27 שעות עבודה, ואילו לבניית מ"ר בבנייה מתועשת נדרשות כ-20 שעות עבודה. הערכות אחרות קובעות חיסכון של 30% בזמן הבנייה לעומת בנייה קונבנציונלית. על סמך המסמך המסכם של משרד השיכון והבינוי, אישרה ממשלת ישראל בתחילת 2017 תוכנית כוללת לתיעוש הבנייה בארץ.
מעבר לקיצור בזמן לטובת בנייה מהירה ובמספר הפועלים (וכאמור לחיסכון בכסף), יש יתרונות נוספים לבנייה הטרומית:
תנאי מעבדה: אלמנטי הבטון מיוצרים במפעל תחת מערכת בקרה ממוכנת ובפיקוח הנדסי הדוק של מיטב המומחים. כך ניתן לשלוט גם ברמת הגימור והדיוק, כך שהמוצר מגיע לאתר ברמה הגבוהה ביותר.
ידידותית לסביבה: תנאי המעבדה מונעים את זיהום הסביבה באבק ולכלוך, שמאפיינים בנייה בשטח. כך גם נחסך הצורך בהצבת אמצעים שיטהרו את האוויר ויקלו על החיים של דיירי הסביבה.
מניעת סיכונים: בשנים האחרונות אנחנו שומעים על תאונות עבודה רבות ועל סיכון רב לפועלים באתרי הבנייה. הכנת אלמנטים שלמים במפעל ללא סיכונים לפועלים היא יתרון נוסף של הבנייה הטרומית.
חוזק: שיטת הדריכה וזיון הבטון בצורה מבוקרת ומפוקחת מבטיחה חוזק וכוח נשיאה גבוה במיוחד של הסגמנטים המיוצרים במפעל.
סוגי בנייה טרומית
יש מספר רמות לבנייה טרומית, בהתאם להעדפת אנשי התכנון. המשותף לכולן הוא רמת ביצוע ובטיחות גבוהות ודיוק מרבי.
– ייצור רכיבי השלד, כמו קורות בטון, עמודים או לוח"דים (ספנקריט) בתוך המפעל, שינוע שלהם לאתר הבנייה והרכבה בשטח.
– ייצור קירות מוכנים, כולל נקודות חשמל, רצפה ותקרה – שינוע לשטח והרכבה.
– ייצור חדרים שלמים, כולל התקנה תשתיות ולמעשה ייצור של מבני מוגמר.
הידעתם?
כבר בעת העתיקה הכינו אומנים בבתי המלאכה שלהם רכיבים שונים לבניין. ההתפתחות המשמעותית בבנייה טרומית ותעשייתית החלה בתקופת המהפכה התעשייתית באנגליה. המבנה הראשון שכל האלמנטים שהרכיבו אותו יוצרו בבית החרושת היה ארמון הבדולח בלונדון, שבנה ג'וזף פקסטון ב-1851. רק במחצית המאה ה-20 בנייה טרומית תפסה תאוצה כתחליף לבנייה קונבנציונלית והפכה לענף תעשייתי עצמאי מקובל בעולם.
בישראל כאמור יוצרו שיכונים שלמים ואתרי קרוואנים במהלך השנים, כדי לשכן את העליות הגדולות שהגיעו לישראל מכל קצווי תבל. אולם הבנייה הטרומית שאפיינה שיכונים ואתרים אלה אינה דומה לבנייה הטרומית הקיימת היום, שיתרונותיה רבים לעומת בנייה קונבנציונלית.
