עמידות מבנה טרומי

בנייה טרומית מהווה את אחד הפיתוחים החשובים ביותר בעידן החדש של עולם הבנייה, בעזרתו הפכה האפשרות של בניית מבנים חזקים ויציבים במהירות רבה, לאפשרות מציאותית וקיימת. במעין דפוס מחשבה של "אם עכשיו טוב, אז מחר יהיה רע" צפו ועלו שורה של מיתוסים על הבנייה הטרומית, ובמיוחד על נושא החוזק המבני של בניין טרומי ברעידת אדמה. אז עד כמה יכול בניין טרומי לעמוד בזעזועי הקרקע של רעידת אדמה, והאם המיתוס הזה הוא נכון? על כך בשורות הבאות.

מהי בנייה טרומית?

בנייה טרומית היא טכניקת בנייה, המבוססת על ייצור מראש של חלקי המבנה במפעל, הובלתם אל אתר הבנייה והרכבתם לכדי מבנה. טכניקה זו מאפשרת ייצור המוני ומהיר של חלקי בתים ומזרזת את תהליך הקמתם בשטח, ובכך מוזילה עלויות ומאפשרת ביצוע של פרויקטים רחבי ידיים בזמנים קצרים. בניין טרומי יכלול בדרך כלל אלמנטים שונים החל מקורות ועמודים טרומיים, דרך קירות טרומיים עם או בלי פתחים מוכנים מראש וכלה בתאים/ חדרים שלמים מוכנים מראש.

על אף היתרונות המובהקים של בנייה טרומית בהיבטי עלות וזמן, לאורך השנים התפתחו שורה של מיתוסים סביב הבנייה הטרומית, בעיקר בנושא של החיבור בין חלקי המבנה. ההנחה היא שנקודות החיבור בין הקירות מהוות נקודות תורפה של המבנה, ולכן מבנים טרומיים יסבלו יותר מבעיות של איטום נגד מים ומבעיות של חוזק מבני ברעידות אדמה. בפועל, אין לטענות אלה ביסוס במציאות מעבר להיגיון התאורטי שלהן לכאורה, והסיבה לכך היא שטכניקת הבנייה הטרומית מכסה היטב גם את הנושא של החיבור בין החלקים הטרומיים, ליצירת מבנה אטום וחזק.

כיצד מעניקים למבנה טרומי את חוזקו המבני?

בניין טרומי יהיה מיוצר בדרך כלל מקירות בטון מזוין, הנהנים מחוזק מבני רב מאוד. החיבור בין קירות המבנה אף הוא מבוצע באמצעות יציקת בטון ובטכניקה היוצרת רצף שלם ומושלם בין קיר לקיר ללא חריצים. הפוטנציאל לביצוע לקוי של העבודה אכן קיים, ובמקרה כזה עלול המבנה לסבול מבעיות של איטום מים, אך הבעיה היא אינה בטכניקה הטרומית אלא באיכות הביצוע שלה על ידי אנשי המקצוע בשטח.

בנוסף לכך, מבנה טרומי נהנה מקירות תמך ועמודי תמך כמו כל מבנה אחר, והוא יושב על יסודות חזקים החפורים עמוק אל תוך האדמה, ועל גבי בסיס רצפתי של בטון מזוין המעניק למבנה את עיקר חוזקו המבני.

מהי העמידות של בניין טרומי ברעידת אדמה?

עמידות מבנים ברעידות אדמה היא עניין תאורטי יחסי. לעיתים, דווקא גמישות המבנה יכולה להעניק לו את עמידותו ברעידת האדמה, ולעיתים דווקא קשיחותו היא שתציל אותו. הדברים משתנים בהתאם לעוצמת רעידת האדמה, תנאי השטח, גודל המבנה וכן הלאה.

ככלל, נושא עמידות מבנים ברעידות אדמה מכוסה בתקן ישראלי 413 וכל המבנים בישראל שנבנו לאחר 1980, לרבות מבנים טרומיים, עומדים בתקן זה. יחד עם זאת, התקן מציב את הרף התחתון או את המינימום הנדרש על מנת לזכות את המבנה בסטטוס של עמידות ברעידות אדמה. בפועל, פרויקטים של בנייה טרומית נוקטים בצעדים אף נוקשים יותר מן התקן על מנת להבטיח את עמידות המבנה ברעידות אדמה. המסקנה, אם כן, היא שבניין טרומי יעמוד ברעידות אדמה בדיוק כמו בניין רגיל, ובתנאי שמתודולוגיית הבנייה הטרומית מיושמת בצורה מקצועית ויסודית על מנת להבטיח את חוזק החיבור בין חלקי המבנה. 

כאמור, שיטת הבנייה הטרומית לא פותחה אך ורק לזירוז תהליכי בנייה בעלות נמוכה, והיא כוללת בתוכה את כל המתודולוגיות והאמצעים הנדרשים על מנת להעניק למבנה הטרומי את החוזק המבני הנדרש לו גם בתנאים של רעידת אדמה. עמידות המבנה בזמן אמת, תיקבע הרבה יותר בהתאם לאיכות העבודה שבוצעה, איכות פיקוח הבנייה בשטח והאופן בו יושמו הכלים שמעמידה הטכניקה הטרומית על מנת להבטיח את עמידות המבנה בכל תנאי – בבניין טרומי בדיוק כמו בבניין רגיל.